אליושה סטוקלין, 46 אביבים

מאז שחזרתי לנהל בלוג אישי (טיפול מונע לאלצהיימר מוקדם, על פי המרשם), יהיה מוזר לא לסכם את השנה שעברה ולא לשרטט תוכניות לזו שרק התחילה. השנה האישית החדשה שלי התחילה היום ב-00:10 – בדיוק הדקה שבה נחתתי על הכדור הזה – כך שבמובן הכי טכני מותר לי לחגוג כל היום.

סיבוב ה-45 שלי סביב השמש היה מסע חיפוש אחד גדול. זה התחיל בטראומה תעסוקתית: בוסים חדשים, צוות חדש, משימות חדשות ושטח אחריות חדש לגמרי. לא הייתה ברירה – קיפלתי שרוולים וטיפלתי בזה. במהלך השנה הוצאתי לפועל כמה פרויקטים בקנה מידה גדול, כתבתי ערימה של מסמכי עבודה, קונספטים ומפרטים טכניים, ואפילו הגיתי והשקתי שני מוצרים חדשים.

בחזית המדעית זו הייתה—לא מפחד לומר—שנת פריצה. אחרי כמה שנות ניסויים ושיטוטים הבשילה אצלי המצאה אמיתית: תיעדתי אותה, בניתי אב־טיפוס, הוכחתי שהיא עובדת והצגתי אותה בפני הקהילה המדעית. התוצאה – תעודת רישום תוכנה ראשונה בחיי ובקשת פטנט שכבר עברה את הבדיקה הפורמלית. לראשונה השתתפתי גם ביצירה של ארבעה פרסומים מודפסים. ובנוסף הקמתי סוף-סוף אתר אישי בסטייל רטרו FIDO, משהו שרציתי לעשות כבר שנים. שנה טובה, פרודוקטיבית ולא משעממת לרגע.

לקראת השנה החדשה תכננתי כמה פרויקטים גרנדיוזיים. קודם כול – לאסוף את כל הילדים יחד כדי שייהנו אחד מהשני. אחר כך – לשדרג את התואר האקדמי שלי ולקבל את הפטנט. ואם זה לא חצוף מדי, אשמח שהיצירה שלי תזכה ליישום מעשי ותביא תהילה ו(למה לא) גם עושר. פתחתי את השנה בנשיקה מאשתי האהובה, הר של בלונים וקוויאר שחור לארוחת בוקר =)